פסק-דין בתיק ב"ל 26498-03-12

2.         הוועדה לעררים נשוא הערעור נדרשה למלא אחר הוראות פסק הדין מיום 27/12/2011 (אשר ניתן בתיק בל 20887-09-11), במסגרתו נקבע כי עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתפעל כדלקמן:

"הוועדה תשלים את מלאכתה ותסביר החלטתה והסתירה העולה בין קביעתה לבין האמור במכתבו של ד"ר גולד מיום 16/02/2010, בו נכתב כי "נרדמת רק בעזרת לווריון" "יש קשב וערנות יתר...". מזה שבוע נוטלת 10 מ"ג פקסט שגורם לה להרגשת "אדישות" כמו כן מקבלת ואבן ביום ולריוון בלילה..."

המערערת וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה ולטעון טענותיהם בעניין דלעיל. החלטת הוועדה תיהיה מפורטת ומנומקת."

3.         בעקבות פסק הדין התכנסה הוועדה לעררים ביום 23/02/2012. הוועדה רשמה את תלונות המערערת, וסיכמה את מסקנותיה כדלקמן:

"הוועדה עיינה בפסק הדין בית הדין לעבודה מיום 27/12/2011 ושמעה את המערערת.

            הוועדה חזרה וקראה במכתבו של ד"ר גולד מיום 16/02/2010. המכתב נכתב כחודשיים ושבוע לאחר התאונה, אז הייתה הימנעות חלקית מנהיגה. היו הפרעות שינה כפי שמפורט בפסק הדין אבל אלו ממצאים חלקיים של P.T.S.D להם לא הייתה עדות בבדיקת הוועדה מיום 23/12/2010 עשרה חודשים מאוחר יותר. לדעת הוועדה בניגוד למכתבו של ד"ר גולד לא מדובר ב- P.T.S.Dבהעדר התנהגות הימנעותית (המערערת חזרה לנהוג לעבודתה) (בהעדר סימני עוררות יתר והיעדר זכרונות חודרניים). גם אם מחמת הספק על פי מכתבו של ד"ר גולד מיום 16/02/2010 התקיימו קריטריונים אבחנתיים של P.T.S.D מדובר בהפרעה זמנית וחולפת בגינה קיבלה המערערת דמי פגיעה עד 08/03/2010 ולאור הספק כפי שנאמר לעיל הוועדה קובעת נכות זמנית בשיעור 10% מיום 09/03/2010 ועד ליום 31/07/2010. הקריטריונים האבחנתיים ל- P.T.S.Dאו להפרעה נפשית המקנה אחוזי נכות נפשיים חסרים בבדיקת הפסיכיאטר בחוות דעתו בדרג I ובבדיקה הקלינית של הוועדה והמערערת חזרה לעבודה מלאה ללא פגיעה תפקודית כל שהיא ולא נותרו ממצאים המקנים אחוזי נכות נפשית הקשורים סיבתית לתאונה הנדונה.

            לסיכום, הוועדה קובעת נכות זמנית בשיעור 10% מיום 09/03/2010 ועד ליום 31/07/2010 ולאחר מכן לא נותרה נכות".

4.         עיקר טענות ב"כ המערערת

א.         הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין.  הוועדה לא שללה את ממצאיו של ד"ר גולד, אך הסבירה קביעתה בחלוף הזמן בין מועד מכתבו של ד"ר גולד למועד הבדיקה שנערכה על ידי הוועדה.  טעתה הוועדה עת הסיקה כי חלה הטבה במצבה של המערערת לאחר מועד הבדיקה של ד"ר גולד.

ב.         הוועדה התעלמה מהעובדה שהמערערת עדיין נוטלת תרופות פסיכיאטריות.

ג.          הוועדה לא התייחסה כדבעי לתלונות המערערת.

5.         עיקר טענות ב"כ המשיב

            לטענת ב"כ המשיב, דין הערעור להידחות.  הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין, ולא חלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה. מדובר בהחלטה רפואית מפורטת ומנומקת.

דיון והכרעה

6.         החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור ב סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

7.         בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב "שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

                  ראה: עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד - המוסד, פד"ע לד'  213.